יום ו'


06 בדצמבר
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

מבחן זהות: מדוע שיר לוי לא ממריא?

שיר לוי בורך בכישרון מולד, ברדיו משמיעים והמבקרים מהללים אותו, הוא זמר טוב אבל (ויש אבל גדול) הוא בחר בזהות אחרת, בסגנון שקרוי ישראלי "איכותי" שהקהל המזרחי השולט לא ממש נפל בקסמו, עם בחירה ביוצרים לא מזוהים כמו אורי בן ארי, שחף וולמן אבל לא אופיר כהן ויוסי גיספן, מה הפלא שהוא נאלץ לראות שטח לא חם ולהביט כבר שנים על קולגות (או שלא) בכירות מהזמר המזרחי, מלמטה. זמר מזרחי או לא? נתי לוי בטור אישי   

בצומת מזרח-מערב. שיר לוי בצומת מזרח-מערב. שיר לוי צילום: יח"צ
נתי לוי ראשון, 16 נובמבר 2014 17:41

שיר לוי כבר לא ילד במוזיקה, הוא נמצא איתנו קרוב לעשור, אלבומו הבכורה "שמח בעולם" שכלל את הלהיט המצליח היחידי שבו, החידוש ל-"בית קפה קטן" של גידי שמור, יצא בשנת 2005. מאז ועד היום הוציא עוד שלושה אלבומים שמכולם זכור בעיקר להיט גדול אחד "יום אחד תבקשי" וכמה שברי להיטים. משהו לא עובד שם אצל שיר לוי, הוא מקבל פידבקים מקיר לקיר וכולם אומרים שהנה עכשיו תגיע הפריצה הגדולה, אבל זה לא ממריא. בהחלטה אמיצה ותמוהה כאחת, הוא בחר לעשות סוג של מוזיקה שלא משאירה עקבות מזרחיים, מלבד המראה וה-ח' התימנית. במבחן התוצאה, כנראה שזה לא תופס אצל הקהל המזרחי שלא אוהב משחקים של שינויים, הקהל כידוע לקברניטי הג'אנר מעדיף לקבל את המנה המוזיקלית הרגילה כמו שקיבל אותה לאורך ארבעים השנים האחרונות. מזרחית אמיתית בועטת ברגליים ויורה בכפיים. חד וחלק. במיוחד אפשר לראות את זה אחרי שבשנים האחרונות שוב המוזיקה המזרחית האסלית חזרה לדבר בגדול על פני הפופ והרוק. שיר לוי אינו משחק תפקיד בכיר, חבל לו, וחבל בעיקר לנו.

שיר לוי
מאבד את הבייסיק. שיר לוי (צילום: יח"צ)

כדי להבין לעמוק את הדרך הרחוקה שבחר לעשות שיר לוי מערבה אתן כמה דוגמאות. נתחיל בזאת, שאם אינכם נמנים מקהל הקוראים של אתר עיתון "הארץ" (המצוין אגב) אז קרוב לודאי שאין הרבה סיכוי ששמעתם את השיר החדש של שיר לוי  "אל תדאג" שכתב שחף וולמן בעיבוד של אורי זך, שהתפרסם בכתבה מיוחדת לפני ראש השנה. לא בכדי בחרו לוי ומנהליו לפרסם את השיר דווקא שם ב"הארץ", בדיוק כמו שנבחר תיאטרון גשר לפתיחת סבב מופעי החורף הנוכחי בכדי שיהוו "סמל לאיכות", או כמו בהופעה לפני כמה שנים דווקא ב"צוותא" בהשקת אלבומו "יום אחד תבקשי", זה בסדר, אבל זה מעיד בדיוק על הדרך של לוי לפנות מערבה ולא מזרחה. סוג של נינט טייב בקטן. הוא מעדיף להיות זמר ישראלי שיוגדר כ"איכותי" ו-"אחר", ז"א, אתם תעשו מוזיקה מזרחית של כפיים וכל נגזרותיה ואני יהיה האיכותי והשונה שיזכה לחיבוק של התקשורת והמבקרים שמסמנים עבורי "וי" ליד כל שיר. אבל בינתיים משהו לא עובד אצל הבייסיק, קהל הצרכנים המזרחי. המבקרים המדושנים אולי מהללים אותו, אבל הקהל היושב בטריבונה המזרחית לא הולך בעקבותיו כמו אל חבריו לג'אנר, או שלא. אני מבולבל כמו רבים, מי זה שיר לוי, זמר מזרחי או שלא?

קולגות שהחלו הרבה אחריו כמו מאור אדרי מפוצץ בכל שני וחמישי קיסריות והיכלי תרבות, אפילו איתי לוי המוכשר שהוציא אלבום בכורה עקף אותו, על משה פרץ ודודו אהרון (התחיל איתם יחד) בכלל אין מה לדבר לידו, שיר לוי מצידו הסתפק במעט הופעות גדולות, וגם זה בקושי ולא באשמתו, האחרונה הייתה בהאנגר 11 בתל אביב שקידמה את אלבומו הקודם "בורח מהכל", וזהו כמעט. עכשיו הוא הכריז דווקא על תיאטרון גשר כהופעת פתיחה בה יארח את מירי מסיקה, לא הפרויקט של רביבו, אלא מירי מסיקה, ודווקא בגשר, ולא היכל התרבות הגדול בתל אביב. אביו ישי לוי הענק עשה דרך ארוכה מאוד כאחד ממייסדי הג'אנר אפילו הוא באלבום החדש והמגוון "עוד היום" שבו שיתף פעולה עם זמרים כמו מוש בן ארי ורמי קלינשטיין, הוא עדיין שמר בגדול על הזהות המזרחית והצליל המזרחי והגישה הלא מתחנחנת בשירים רבים בתוכו. אבל אצל בנו שיר, זה לא קורה כבר כמה שנים טובות, למעט החידוש ל"חוף זהב" של זהבה בן.

השירים האחרונים בדרך לאלבום החדש והחמישי יהיו עם מכנה משותף אחד - העיקר לא להיות מזרחיים - "להשתגע", "הייתי מביט בך", "שאריות מעצמי", "במכונית הקטנה", תוסיפו לזה עוד שיר חדש ואופייני שיוצא היום ונקרא "אם תלכי", הם כולם בסגנון שאין כמעט סממנים מזרחיים בהם (חוץ מהח' הגרונית כאמור), הם אומנם זכו להשמעות רבות ברדיו, אבל התחושה הרווחת שזה לא מגיע בסיטונאות לשטח, לערבי הקריוקי ובטח לא לחתונות. שיר לוי הוא זמר פנטסטי. הקול שלו מעולה ומרגש שגורם להרטיט לבבות, הוא ניחן בכישרון לידה, והציפיות ממנו צריכות להיות (בהתאם) גדולות הרבה יותר מהתוצאה שהוא מגיע אליה עכשיו וההבטחה החוזרת כל פעם, שהנה זה מגיע אוטוטו, שהנה הוא שונה ועושה מוזיקה איכותית, והנה תכף הוא יהיה ה-אייל גולן או לפחות משה פרץ. המרחק בין השמות הללו לבינו ניכר מאוד, כמו רץ איטי בתחרות מרתון עולמית לעומת המובילים בהפרש ניכר.

ישי לוי
ישי לוי שומר על הצליל המזרחי (צילום: יח"צ)

היו לי כמה שיחות עם שיר לוי, הבנתי דרכן שמלבד היותו זמר עם כישרון גדול מדובר באדם חינני וטוב שהמוזיקה המזרחית אהובה עליו מאוד, אך הוא חייב להחליט סופית מה ייעודו בקריירה- "ישראלית" או מזרחית, כאן יקבע אם זה יהיה דשדוש במרכז הטבלה או הצלחה גדולה בצמרת. אם ירצה בכל זאת לבחור באופציה המזרחית, עליו לעשות כמה פעולות: המקפצה הגדולה כדי שתסמן אותו מ"שלנו" הוא יהיה חייב ללכת יותר לתכנית "שישי שמח" עם ירון אילן, ולהשתמש ביכולות הייחודיות שלו בשירי חפלה/ כפיים/ דיכאון המזרחיים ולעשות זאת באהבה גדולה. את הסגנון הנוכחי של שירי "איכות" (כדאי להבהיר- אני נגד ההגדרה המתנשאת הזאת) הוא תמיד יכול לשמור לעוד צד באלבום אבל בשום פנים לא כדאי לו להישען רק עליו, אחרת, כמו בשיר המפורסם של אתי לוי זה יהיה "אותו דמיון/ אותו מבט/ אותו דיבור מה יש לומר / ובכל זאת לא אותו דבר".


הכותב הוא עורך אתר בטריבונה

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם