יום א'


22 ביולי

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

חדש בקהילת המוזיקה

עידן יניב רוצה להיות בלי ולהרגיש עם

עידן יניב חייב להחליט לאיזה קהל הוא מכוון. קהל המזרחית או קהל הפופ. לא הולך לו בניסיון לשחזר בלדות מוצלחות כמו "את יפה" ו-"טירה של מלך" אז הוא מוציא חידוש ל"אוי שושנה" ושם דווקא הוא מביא תוצאה טובה יותר. לירן טל דווקא בחר ממזמן, הוא זמר מזרחי כמו שכתוב בספר אבל מפוספס, אולי עכשיו הוא ישנה את המפה

עידן יניב עידן יניב צילום: יח"צ
נתי לוי שישי, 18 ינואר 2013 12:19

עידן יניב זמר מתוק מאוד, למה מתוק, כמעט בלתי אפשרי לראות תמונה שלו בי חיוך מרוח על כל פניו. חינני לראות את חילופי הדורות שקרה בג'אנר המזרחי. פעם התאפיינו חלק מהזמרים בסיפורי חיים מרים ולפעמים בפעולות אסורות שהשתיקה יפה להן. חלקם, לא פורסמו ולא יתפרסמו לעולם. עידן יניב הוא הדור החדש שקיימת בו חינניות של ילד טוב ירושלים אחד שכמעט כולם אוהבים, אבל הבעיה אצלו, שהוא בעצמו לא החליט- איזה קהל (בעיקר) הוא רוצה שיתחבר אליו. אוהבי המזרחית או אוהבי הפופ. אייל גולן בחר. דודו אהרון בחר. משה פרץ בחר. ואפילו ליאור נרקיס וקובי פרץ, למרות האיחור הרב שמקשה עליהם.

ומה עם עידן יניב, הוא? לא סגור על עצמו. פעם חידוש שיר מזרחי ישירות מריקודי תימן ופעם שיר מפלנטה אחרת. בראיון לכתב ווינט אבי שושן, הוא אמר: "אני לא מרגיש מחובר לז'אנר. כשהז'אנר הפך למיינסטרים, אני זזתי הצידה כי הקהל לא קיבל אותי לשם. זה בא לידי ביטוי בהזמנות להפקות באילת, הפלגות וחתונות - לא הזמינו אותי לשם"

עידן יניב
(צילום: יח"צ)

מצד אחד כך הוא אמר, ורק השבוע הוא מצטרף לגל הנוסטלגיה כאשר הוציא סינגל מזרחי מסולסל, חידוש ל"אוי אוי שושנה" הנפלא שכתב יוצר העבר יוש גרנות ז"ל לרובי חן. לא ברור למה, מאיפה נובע הייעוץ הזה, הרי במילא ברדיו האזורי אם לשם הוא מכוון, בוחרים מזרחית ואותו בתוכה, העיקר שהיא באה מהיחצן עופר מנחם (כל שיר שני שיוצא ממשרדו "כובש" את מצעדי הרדיו). החידוש ל"שושנה" הולם את קולו ומוסיף כבוד לשיר ולג'אנר, למרות העומס.

לא סוד שיש קהל גדול שמעדיף את העדינות של עידן יניב על פני הכבדות של אמנים אחרים. הוא מוביל בבלדות מרגשות, "טירה של מלך", "את יפה" הן מהטובות ביותר במתיקותן לזוגות צעירים (כי מי אם לא עידן יניב?). הניסיון לשחזר אותן שוב ושוב עם "כמה כוח" ו"איך אוכל לשמח אותך" לא הולך ולא תופס בלשון המעטה. אך שבעוד בבלדות מצבו נורמלי, בגלל מתיקותו, והם יישארו כתוספת לעוד שירים לאוסף. עם השירי הפופ נטולי הסלסולים, כמו "מה זה עושה לי" המשעמם הוא מזכיר שירים הזויים כדוגמת "מי אם לא עידן יניב", שטוב היה לכולנו אם לא היה יוצא בכלל.

בלי להסתמך על אף נתון, ועל הערכה בלבד, הוא לא מאמנים מהמבוקשים בהזמנות לחתונות אבל ברחבות של רובן- שיריו המזרחיים מושמעים לא מעט, הוכחה חשובה לדרך אמיתית שתשאיר אותו חזק בעניינים. גלו לו.

סוף העולם מאחורי לירן טל

לירן טל

יש זמרים מזרחיים שהם כמו שכתוב בספר אך לא עוברים משום מה את הרף לצמרת. לירן טל אחד מהם. שירים נכונים, לוק מתאים ואפילו סיפור זמר אופייני. הצלחה וחשיפה תקשורתית לאורך אמצע וסוף העשור הקודם בדגש על שערוריית הקיפוח ברשת ג' עם להיטו "עד סוף אהבה". בסביבתו אומרים שהסיבה לאי הצלחתו נעוצה בכך שהאמרגן הקודם עשה לו בשלב מסוים את המוות ופגע בהצלחתו.

היום הוא מנסה לשים הכול מאחוריו ולהתמקד בעיקר. הביצוע למחרוזת "חלפו ימיי" מוכיח את הוירטואוזיות והנעימות שבקולו. כיף להאזין לה ולהפליג איתו בביצוע לאן שייקח. נסיעה לאילת ברכב היא הזמן האידיאלי לישראלים לשמוע הרבה מוזיקה, בין שיחות החולין עם האישה והילדים או החברים, שומעים מוזיקה והרבה. גם בנסיעה שלי לאילת לפני שבועיים התנהגתי כך. המחרוזת ללירן טל נחקקה אצלי, דווקא היא, למרות הריבוי המעיק של החידושים בלהיות כמו הרביבואים.

בקריאה כללית הגיע הזמן לכולם שיורידו הילוך מהמחרוזות. אצל לירן טל הסיפור אחר, הוא עושה את זה טוב. נקווה שהטוב יישאר גם במקוריים.

--
"הדיבור המסולסל" משקף את דעת כותב הטור, נתי לוי (סבטו). 

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם