יום ב'


06 ביולי
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

עופר לוי גדול ווקאלית ממשה פרץ

חגי אוזן משיב למאמרו מעורר המחלוקת של עמרי נהרי: משה פרץ מתוק, רך ומלטף, אם יבצע את "החזירי לי את בני" זה ישמע דומה באווירה לשיר הילדים "פרח נתתי לנורית". עופר לוי אחד משלושת הגדולים במוסיקה הישראלית, וגדול ווקאלית מפרץ. עם זאת, חיבור של השניים יעשה טוב

משה פרץ ועופר לוי משה פרץ ועופר לוי צילום: אילן פולישוק, אלכס שוורץ (בטריבונה)
חגי אוזן רביעי, 10 יוני 2015 11:21

כבר שנים שאני משתעשע ברעיון שמשה פרץ יכתוב וילחין שירים לעופר לוי. בכל פעם שדיברתי על זה עם מישהו, התגובה נעה בין הרמת גבה לעיקום פרצוף. במיוחד בקרב מעריצי עופר לוי. ברגע הראשון זה נשמע ערבוב של סוכר וחריף. לא ברור איך אביר הפופ המסתלסל הקליל והמתוק יתחבר בכלל למלך הנשמה העמוק. למרות זאת, אני עדיין חושב שזה יכול להיות חיבור מעולה. פורץ דרך. לא פחות. לדעתי אם עופר לוי ישיר לדוגמא את "ארוץ עד אלייך", הוא יביא אותו לשיאי רגש שמשה לא הצליח למרות שאין ספק בכלל לגבי הביצוע המעולה של האחרון. יש נקודות שבהן עופר לוי מצליח לחדד ולהכאיב בייחודיות. במשפט "ארוץ עד אלייך, אשים את שתי ידיי בין ידייך", יש פספוס של רגע רגשי שהיה מתלבש על עופר ומענג את המאזינים. 


"מאוהב בגשם", עופר לוי בסינרמה

גם "אם את הולכת" יכול מאוד להתאים לעופר וגם במקרה הזה הביצוע של משה פרץ היה מעולה. דווקא כשעופר לוי הקליט את "הולך לי מיואש" זאת היתה בחירה לא נכונה. עופר בחר כנראה בשיר הזה בגלל שמדובר בלחן ערבי. לא צריך לחשוב בצורה כל כך ברורה. חשוב לזכור שהשיאים הגדולים ביותר של עופר הגיעו כשהוא חשב מחוץ לקופסא. בביצועים הבלתי נשכחים שלו ל"הכל פתוח", "את לי אור", "ברחוב הנשמות הטהורות" וכמובן "גבר הולך לאיבוד". האלבום שנחשב אולי הגדול ביותר שלו היה "אוהב לחיות" שבו המפיק המוסיקלי יעקב למאי האגדי והיועץ האמנותי גברי מזור, לא חששו לערבב סגנונות ולשלב מוטיבים ורעיונות מוסיקליים מכל מיני כיוונים. מערבי ועד מערבי. השיר הבולט מכולם, "מאוהב בגשם". על פניו זה נשמע הזוי שעופר לוי יבצע שיר של חוליו איגלסיאס. יותר מזה, השיר נפתח עם קטע שלקוח מהסרט "אקספרס של חצות". התוצאה היתה מדהימה. תענוג לאוזניים. עופר לוי זמר ענק. אחד משלושת הגדולים ביותר במוסיקה הישראלית. יותר גדול ווקאלית ממשה פרץ. לכן זאת הסיבה שהוא צריך להישמע לאחרים. כך גם הקהל שלו. לא לפחד. לזרום עם רעיונות.


משה פרץ שר עופר לוי

משה פרץ הוא זמר של רעיונות. האיש הביא איתו חיבור אמיתי של מזרח ומערב. לא חיבור שמגיע לידי ביטוי רק בעיבודים, אלא ממש חיבור מהבטן. מהלחן עצמו. גם הטקסטים שלו, מאוד מושפעים. כי ככה הילד משה פרץ גדל. הוא אהב לשמוע הכל ולא היה מודע להגדרות מוסיקליות. ילד חופשי שטייל בסופרמקט ולקח מכל הבא ליד מבלי לעשות חשבון לאסור ומותר. הוא אהב את שרית חדד בתחילת דרכה וגם את מריה קארי. הוא למד פייטנות וגם מושפע מהסול האמריקאי. זה מגיע לידי ביטוי ביצירה שלו. לעומת זאת, הקול שלו עצמו, זה מה שאלוהים נתן לו. זה הצבע נטו והוא מתוק. אין מה לעשות. גם אם משה יבצע את "החזירי לי את בני", זה ישמע דומה באווירה לשיר הילדים "פרח נתתי לנורית". כאילו ילד מבקש ולא גבר שנקרע בבית על זה שהוא נשאר לבד. לא יהיה שום פגם מוסיקלי בביצוע של משה. לא זיוף ולא שום דבר דומה.


הביצוע של משה פרץ יהיה כמו שיר ילדים

במאמר שהשווה את היכולת של משה פרץ בביצוע המאקמים לעומת עופר לוי (עמרי נהרי, 2/6/15, בטריבונה) יש התייחסות יותר מדי יבשה לביצוע הטכני. בעבר הרחוק ישבתי לשיחה עם הפייטן המיתולוגי ג'ו עמר זצ"ל והוא אמר לי שאין לו בעיה מבחינה טכנית לבצע שירים של החזן האשכנזי דודו פישר. גם לדודו פישר סביר להניח שלא תהיה בעיה לבצע את "ברצלונה". ההבדל יגיע לידי ביטוי בתבלינים. בהטעמות. יש הבדל עצום, הבדל מהותי שקל מאוד להרגיש אותו באוזן בין ביצוע טכני לביצוע מהנשמה. צריך לדעת להביא את ה"פיל", של המוסיקה. "רגאיי" לדוגמא, שהקטע המרכזי שלו הוא הגרוב, לא כל אחד יכול לבצע. זה לא רק לנגן אותו נכון. זה להרגיש אותו ועופר לוי מרגיש את השירים כשזה מגיע למקאמים. עופר מתענג על המאקאם. מביא את ה"עקיצה" שלו. את הנגיעה המכריעה שהופכת את הלב. להגיד שהוא מפספס את המקאם והרבע ב"לעולם לא נפרד" זה פשוט לא נכון. עופר בשיר הזה, עם דגש על הביצוע המקורי וכך גם בהופעה בסינרמה, נשמע חד וחריף. מוסיקאים ערביים וטורקיים, פייטנים וגם הזמרת נסרין שאני מנהל, פשוט מורידים בפניו את הכובע. אין דברים כאלה.


עופר לוי יודע להתפנק על המקאם 

משה פרץ לעומתו, מלטף. רך. מגיע בגישה שונה לחלוטין. זאת ההברקה הגדולה שלו ולכן הוא מצליח. כי הוא חדשני ומעניין. הקהל לא נרתע ממנו. הוא לא נשמע "כבד". צריך גם לקחת בחשבון שמבחינה מוסיקלית נטו יש הבדל בין פייטנות ערבית לאנדלוסית. יש מקאמים שאפשר לבצע עם רבע ובלי רבע. ממש אותם מקאמים. כדוגמא קטנה, אפשר לשמוע את הביצוע של אייל גולן ל"כל החלומות" ואת של תמיר גל. אותו שיר. אותו מקאם. של תמיר גל עם רבע, של אייל בלי. ההבדל הוא מהותי. כך שלא רק שמשה פרץ לא משתווה לעופר לוי במאקמים, עופר לוי זה בדיוק מה שחסר למשה פרץ כדי להיות זמר מושלם.

--  

הכתוב הינו טור דעה

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם