יום ב'


25 בספטמבר
  • אורי לוי שר רמי מרטין
     אורי לוי הצעיר ממשיך ליצור ולעשות מדיה חדשה, בשיתוף פעולה הפעם עם אבי אוחיון מוציא את רמי מרטין  

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

חדש בקהילת המוזיקה

איפה המסלסלים בטקסי יום הזיכרון? טור אישי

האם ידם של זמרי המוזיקה הים תיכונית נוגעת אך ורק בתחום האהבה והאכזבה? מדוע הזמר הים תיכוני משמח כל כך וללא ספק יודע להרקיד מתחת לחופה, אך שמדובר בזיכרון חללים ובאחדות העם העשייה נפסקת? לצערי היא נגמרת ברחבת הריקודים ולא מתקרבת אל רחבות טקסי יום הזיכרון

איפה המסלסלים בטקסי יום הזיכרון? איפה המסלסלים בטקסי יום הזיכרון?
נתנאל דגמי שבת, 29 אפריל 2017 13:43

אין ספק ששירי יום הזיכרון הם השירים שנוגעים בנו הכי חזק וחודרים הכי עמוק, השאלה האמיתית כאן היא איפה אנחנו בכל הסיפור? איפה כוכבי הדור, אלו שחוללו פה מהפכה וגרמו למדינה שלמה להבין שהקיפוח מזמן מאחורינו, אלו שחלמו להגיע אל קידמת הבמה ואכן עשו זאת. "שיר הרעות", "מה אברך", "ימים לבנים", "הנסיך הקטן", "המלחמה האחרונה", כל אלה ועוד הם שירים שלא נשכח לעולם, שירים שיעבירו בנו צמרמורת כל פעם שנשמע משפט ולו חצי משפט מהם, שירים אשר יזכירו לנו את יקירנו שכבר אינם או את אלה שבמותם קידשו לנו חיים, שבזכותם אנו יושבים פה בארץ עצמאית משלנו. אין גם שום צל של ספק שהמוזיקה הים תיכונית חוללה מהפך של ממש בכל הנוגע לפופולאריות שלה במדינה, עם ישראל מאזין ברובו למוזיקה ים תיכונית. הכוכבים הים תיכוניים מציפים את האנגר בנמל, את קיסריה, את היכל נוקיה וכנראה שטדי גם בדרך.

1304374509

ההתערבבות של המוזיקה הים תיכונית עם המוזיקה הישראלית היה דבר מתבקש לאור העובדה שהכוכבים הים תיכוניים הצליחו להיכנס למיינסטרים, אבל עד כמה באמת המוזיקה הישראלית או השורש הישראלי התערבב עם השורש הים תיכוני? אם כוכבי הזמר הים תיכוני העכשווי באמת נושאים באחריות של כוכבים ישראלים? ולאיפה זה מוביל אותם כאנשים המשפיעים כל כך על החברה?

מרבית מטקסי יום השואה ויום הזיכרון מהולים בשירה ישראלית ישנה של "זמרי הדגל" של מדינת ישראל, אשר כתבו והלחינו את כאב ליבם בכל הנוגע להתפתחות המדינה, לנופלים, לחללים ויצרו שירה ישראלית אשר מהולה בהרבה עצב וכאב אשר מתאר את הקמת המדינה שלנו, מדינת ישראל.

חוה אלברשטיין, נעמי שמר, אריק לביא, שושנה דמארי, רבקה זוהר וכן כן, אפילו יהורם גאון. כל אלה כתבו, הלחינו ושרו לנו את ההיסטוריה של המדינה, חלוצי המוזיקה הישראלית. הם אלה שהובילו כאן את המוזיקה והיו לנושא השיח הציבורי. היום השמות שמובילים את אותו שיח הם: משה פרץ, קובי פרץ, ליאור נרקיס, אייל גולן, דודו אהרון ורבים אחרים.

1304372544

אותם זמרים אשר נושאים באחריות הכל כך כבדה של "להוביל חברה", פשוט מתעלמים ולא מייחסים חשיבות בשום צורה שהיא לעברה של המדינה, לתלאות האימה שעברנו כעם על מנת לשמור על זהותנו. כבר ראינו שהזמרים האלה יודעים לרגש, לפני שבועיים כאשר דודו אהרון הוציא את שירו האחרון "אמא יקרה", כולי התמלאתי צמרמורות, ללא ספק אחד השירים המרגשים, אז אני שואל- "אם אנחנו במרכז העניינים ואנחנו יודעים לעשות את העבודה שלנו, איפה הזיקה לעמנו? הכבוד לאלה שחרפו נפשם על מנת שנוכל לשבת פה בביטחון.

זה נכון, יהיו שיגידו שיש שירים ים תיכוניים אשר נשמעים בטקסי זיכרון כמו "הלב בוכה" של 'שרית חדד', או "פרי גנך" של 'אביבה אבידן' ו'אלי לוזון', אבל בואו לא נרמה את עצמינו, הרי אלו לא באמת שירים אשר נכתבו על מנת לתאר את כאבם של האנשים ששרדו את גטו ורשה וקיבלו מדינה, או את הכאבם של המשפחות אשר איבדו את יקיריהם בקרבות שונים על חירותה של מדינת ישראל. כל שיר שקט יכול לקבל משמעות כפולה, העיקר זה הכוונה!

טור אישי מאת נתאל דגמי, עורך מוזיקאלי אתר בטריבונה.  

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם

הגיבו לכתבה