יום ג'


22 בספטמבר
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

"רק זכרונות" של מושיק עפיה: תבשיל לא גמור

אחרי שעבר שנה לא קלה בה ירד מנכסיו והוכרז כפושט רגל היה מצופה שעפיה ייקח את האלבום החדש פחות לכיוון 'הדללה' ויותר לנשמה. במקום להוליד רק פנינים יצא אלבום מחולק לשניים: בכמה שירים שקטים שהוא מתקרב לאזור הנשמה- מאמינים לו והוא מצליח לעשות צביטה, בקצביים- זה נשמע מפוברק. ביקורת אלבום

מחולק לשניים. מושיק עפייה מחולק לשניים. מושיק עפייה צילום: יניר סלע, יח"צ
עמרי נהרי שישי, 27 פברואר 2015 11:02

מושיק עפיה מושיק עפיה הוא ללא ספק אחד הזמרים הוותיקים והאהובים אשר לאורך הקריירה שלו כבש במות גדולות והגיע להישגים מרשימים עוד מתחילת דרכו. לאחר שנה לא קלה שלו בה הוא ירד מנכסיו והוכרז כפושט רגל, עפיה המשיך לעבוד כנגד כל המכשולים ומביא אלינו את האלבום ה-15 שלו שהוא תחת חסותם של חברת "ליאם הפקות" של אייל גולן.

לאורך השנים העוקבים אחריו יבחינו כי לעפיה יש סגנון שנע בעיקר על הנשמה היוונית והוא יודע להתהלך על התפר הזה בצורה טובה הרבה בזכות שניחן בייחודיות בצבע קולו (בהחלט אין כמותו) וביכולת לרגש בעיקר בצלילים הנמוכים שלו. לכן לפני שאכנס לעומק הביקורת, חשוב להבהיר, זמרים שרמתם לא גבוהה – גם הציפיות שלי מהם יהיו בהתאם, אצל עפיה הסיפור הוא אחר לחלוטין. הוא זמר מצויין ואין עורערין על כך. אך לטעמי, באלבום זה הוא לא מיצה את יכולותיו והיה יכול להשיג תוצאה טובה בהרבה. אומנם קיימים באלבום מספר שירים טובים שמודבק עליהם תו איכות של 'מושיק עפיה' אך נראה שהוא הזדרז להוציא אותו בלי מספר מרכיבים והוליד תבשיל לא גמור. שלא לומר, לא טעים.

את האלבום אפשר לחלק לשניים- טוב, ומאכזב. הוא נפתח בשיר "חיבור משמיים" שיר ששוחרר כסינגל לפני האלבום וכל חובבי הז'אנר נחשפו אליו, מילותיו צפויות, סלנג ים תיכוני על עיבוד פופי יתר על המידה, הוא השיר הפותח ודרכו מעיד על כל הבאים אחריו כמו למשל "איך היא אוהבת" ו- "עושה עניין" הסתמי - שלושתם אותו הדבר מהתבשיל הלא טעים. מה שמתיימר להיות מצידו אלבום פופי - מוליד תוצאה לא איכותית, בלשון המעטה, באופן המצופה מזמר בסדר גודל של עפיה וגורמת לכביכול שמחת מועדונים מפוברקת ללא טעם וללא ריח. 

נקודות האור באלבום נשמעות רק כאשר עפיה מצליח לרגש במה שהוא מתמחה היטב - השירים השקטים בהם הוא עושה לפרקים צביטה בלב. אף שגם בשקטים פחות דקדקו ברמת הטקסטים - עפיה עושה צעדים טובים שמוסיפים לו נקודות זכות רבות כאשר הוא גולש לסגנון ה"דיכאון" (שמחמיא לו) שם הוא יודע לרגש ולגרום למאזין להאמין לכל מילה. ראויים לציון הם השירים "רק זכרונות", "עד שתחזרי", "דרך חזרה" ו-"מודה טעיתי" שהכול בהם נעשה בצורה טובה בדגש על העיבודים שהותאמו לסגנון הנוגה עם בגלמות, כינורות (טעוני שיפור), קלרינט בוכה וכד'. זה עפיה האמיתי בשבילי.

את תשומת הלב גונבת עבודת הבגלמה ב-C-PART של השיר "רק זכרונות", נעשתה כאן עבודה יפה, נגינה עם רבעים על המקאמים חוסייני ובאייאת שמסמל רגש ומושכת את המאזינים להרגשת העצב והגעגוע של הזמר כאן ועכשיו. או בקלרינט ה"בוכה" בשיר "מודה טעיתי" שגורם לעיבודים להעביר את המסר כולו בשירים השקטים באלבום. ידוע שדווקא מצבים קשים (ולא חלילה שאנחנו מאחלים את זה לעפיה) מוציאים מאמנים את החומרים הטובים ביותר. גם מצבו הכלכלי הרעוע והבעיות שבטח עברו עליו היו יכולות להנפיק פנינים באלבום, וגם במדינה שבה יש בעיות מכאן ועד אמריקה - אי אפשר לשיר רק על 'דללה' ועל 'יאסו' (תכף נגיע דווקא לאחד טוב באלבום) צריך גם לדבר על קשיי היומיום. דווקא מהתקופה הקשה שעפיה מביע רגש ומצוקה קל מאוד להאמין לו. ובשירים שהוא קצת התקרב לשם - האמינות באלבום התחזקה משמעותית.

נקודת מפנה לביקורת באלבום על השירים הקצביים היא הדואט של מושיק עפיה עם יהודה סליאס בשיר "מנגינה", שוב המילים לא בשמיים, אבל העיבוד, הרבעים, הקצב , הלחן, ובעיקר ה-C-PART מפצים ומפוצצים – והשיר הזה באמת יכול להיות מוגדר כשיר חפלה אמיתי! פשוט להתענג.

לסיום חשוב לי לפוצץ משהו בקשר לשיר "בסוף הדרך" שסומן כלהיט ברדיו וזכה לפה ושם ביקורות חיוביות בדואט של עפיה עם תמר יהלומי. אותי הוא לא הצליח להרשים. אין שונה מהנכתב למעלה, המילים צפויות, עפיה אומנם עושה עבודת שירה טובה אך השילוב עם תמר יהלומי נשמע מודבק בפסטלינה אולפנית. יהלומי לא מדויקת מספיק ועל הקול שלה מולבש אפקט Autotune חזק והקול שלה נשמע מאוד "מקומפרס" וזאת כדי לתת לתוכנת ההקלטה ליצור את התיקונים שלה. נראה שחסכו זמן בהקלטת שירה של מספר פעמים, וחבל, כח ללא האפקטים הייתה נוצרת תוצאה טובה בהרבה מהמתקבל כאן. להבדיל מיהלומי, לאורך כל האלבום מושיק שר טוב, האפקטים על הקול שלו בקושי ומורגשים, השירה שלו נשמעת חלקה וכמעט חסרת תיקונים, ועל כך מגיע לו שאפו. 

--
המבקר הוא מוזיקאי 

>> האזינו לאלבום המלא של מושיק עפיה 

>> ביקורת אלבום: איך יצא האלבום החדש של שלומי שבת?

 

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם