מאור אדרי חגג יום הולדת 27 וקיבל אלבום זהב

את יום ההולדת הזאת מאור אדרי לא ישכח הרבה זמן. הוא בחר לחגוג עם הקהל שלו במופע ברידינג 3 שהיה גם מופע בכורה לאלבומו הבכורה. אדרי שר את השירים החדשים לצד הלהיטים הגדולים וחגג מאחורי הקלעים, ועל הבמה, דווקא עם הקהל שמלווה אותו כבר 7 שנים.

למרות שבהפקה של אדרי החליטו לשמור את המופע לאח"מ ולקהלו בלבד, ולא להזמין סיקור תקשורתי וכן לא אנשי תעשייה או זמרים (למעט תמיר גל וחזי להב שנכחו), אנחנו החלטנו בכל זאת לא לוותר ולהזמין את עצמנו בכל מחיר. אבל מה הייתה כל המסתוריות הזאת? 

אדרי אמש. חגג יום הולדת עם הקהל

מסתבר, כך נוכחנו לדעת מאדרי על הבמה, כי דברים טובים לא מגיעים בקלות וצריך להתאמץ בשבילם. מי שהגיע זכה. זה היה ערב חם במיוחד ומופע רותח עוד יותר. אולי הטוב ביותר שנוכחנו לראות מטעמו. חגיגת יום ההולדת עשתה לאדרי טוב והוא העיף באוויר את הקהל שהיה מורכב מרובו באנשים צעירים ויפים שבאו לשמוח עם הזמר האהוב עליהם. מה שבטוח, שגם אדרי יצא שמח ומעודד מהם, כי הם פשוט היו קהל א-ש. לגבי המסתוריות, מאנשיו של אדרי שמענו שהוא פשוט עדיף לחגוג עם הקהל לבד.

במהלך המופע הוכנה לאדרי הפתעה. בעצם שתיים. הראשונה עוגת יום הולדת מעוצבת יופי, והשנייה מגן זהב על אלבומו החדש "צלילים של תקווה" אותו העניק מנהל יחסי הציבור שלו משה זיו בקריאות רמות. היום שהמסתוריות כבר הפכה לפחות רשמית, יצאה הודעה לעיתונות על זכייתו באלבום הזהב בצירוף מספר תמונות בודדות מהערב. 

מי שקיבל הקדשה מיוחדת בחלק האחרון של ההופעה היה הזמר הוותיק תמיר גל שיערוך באוגוסט לראשונה מופע גדול ברידינג והוזמן אחר כבוד על ידי אדרי לבמה שביצע בקולו את פזמון אחד מלהיטיו הגדולים, "דמייני", יחד עם הקהל.

בדרך חזרה הביתה האזנו בלופ 3 פעמים לשיר הכי יפה באלבום של אדרי, "ישן באלכסון" והתחלנו לדבר עליו. מהרגע הראשון זה נשמע שיר ענק אבל רק לאחר האזנה חוזרת נגלה לנו משהו מהמם וגאוני בפזמון שגם מאור אדרי לא תכנן אותו. או שכן.

מילות הפזמון הולכות כך: "ואני, ששוב ישן באלכסון בין הסדינים שואל עצמי מדוע ככה החיים, תוהה אולי אשמע ממך באחד הימים הקרובים". הוא מתחיל במילה "ואני", ועליה אני רוצה להתעכב. בביצוע בכל הפזמונים מלבד האחרון בשיר אדרי מבצע אותה על סימן ניקוד שווא ורק בפזמון האחרון בדקה 2:55 מתווספת למילה ה' הידיעה וזה כבר נשמע ה-אני, כאילו מבוצע בסימן פתח. אם זה תוכנן אז זה אדיר.

כל הפזמון הוא על גבר שנמצא במשבר בחיים ושהגעגועים הורגים אותו והוא לא יכול לחזור לעצמו. בפזמון האחרון בזכות הביצוע השונה של אדרי למילה "ואני", מגיע המהפך. זה כבר לא הגבר עצמו ששבור, אלא "האני" שלו שגורם להכל ומונע ממנו את זכות הבחירה והחשיבה. 

שר מהאלבום החדש והישן

לא אלבום זהב. על העוגה: ריקי קייק 

עם חזי להב

יום והלדת שלא ישכח הרבה זמן