הפרויקט של רביבו הם הפנים היפות של ישראל

בלי כמעט ששמנו לב הפרויקט של רביבו כבר חוגגים אלבום שביעי עם "חי ומאושר" ואתמול (א') הם השיקו אותו במועדון הרידינג 3 בתל אביב. לכל אורך המופע הם היו טובים מאוד בניצוחו של רביב בן מנחם אבל נראה כי דווקא הרגע שהכי סימל את הדרך שהם עשו (חתיכת דרך, בזמן קצר כזה) הגיע בביצוע המחרוזת "סאלם עליכם", ובה שירי נוסטלגיה משנות ה-80.

זה היה לקראת החלק האחרון של המופע הם היו צמודים צמודים ומשלושה קולות שונים (רביב אומנם לא שר, אך הקול שלו הכי נשמע) הכל התנקז לקול אחד, לגוף אחד שחי ומאושר. זו הדרך שהם עשו בשנים האחרונות. הם התחילו בבום גדול המשיכו ומעט דעכו לא באשמתם אך מצאו לעצמם את אש התמיד, והלהבה עודנה בוערת ותבער לעוד הרבה זמן. הרביבואים כאן כדי להישאר כי בלעדיהם המוזיקה המזרחית משעממת יותר. בלעדי הרביבואים, אין טעם של נוסטלגיה חיה ובועטת, ועל כך יש רק להודות להם.

הופיע בתחילת שבוע טעון רגשית בחברה הישראלית (צילום: אילן פולישוק)

סוד המזלות. עשו הרבה כבוד למוזיקה המזרחית

למרבה האירוניה, השיר שכמעט סגר את המופע הוא "התחלה חדשה", בחוכמה אמר רביב במהלכו, "אנחנו תמיד אוהבים להודות כאילו אנחנו הולכים, אבל אנחו כאן כדי להישאר". צודק. בתוך עמנו הם חיים. הם יודעים שזה קשה, הם יודעים את מקומם והם נלחמים עם הרבה נשמה למרות שעולם המוזיקה המזרחית קשה והפכפך עם מעריצים שפעם כאן ופעם שם. הקהל בהופעה הורכב ברובו מקהל בוגר בחתך אוכלסיה של אנשים בני ארבעים פלוס ומעט צעירים בשנות העשרים לחייהם. זה היה אופייני להם, אולם נראה שהפעם יותר מתמיד זו נחלתם. הצעירים במקומות אחרים וגם הם יגיעו אליהם בבוא הזמן.

הרידינג התרסק בביצוע "אבא", רביב עטוף בדגל ישראל (צילום: אילן פולישוק)

לאורך המופע שרו הרביבואים את כל השירים הגדולים של המוזיקה המזרחית אותם היטבו לבצע בשבעת אלבומיהם. בגלל שמדובר במחרוזות אין טעם למנות אותם, הם רבים וטובים והרביבואים לא חסכו בכבוד בביצועים. במופע התארח חיים משה שהתקבל בכבוד רב תוך הרעפת שלל מחמאות, "בואו נקבל את הזמר הכי גדול שיש" הזמינו אותו הרביבואים לבצע עימם בדואטים את להיטיו שחידשו, "הקולות של פיראוס", ו"תן זמן ללכת". זה היה קסום ויפה כדבש הנוטף של הקלאסיקות.

"הקולות של פיראוס" עם חיים משה

אנחנו עומדים בפתח יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולהבין כמה הפרויקט של רביבו מייצגים את הישראליות היפה והמורכבת, שצמחה למרות ולא בזכות. רביב סיפר בשמו ובשם ניר על נפילתו של אביהם במלחמת "שלום הגליל" הסיפור הכואב אולי סופר אבל זהו אקרוד סיום מנצח לערב כחול, לבן ו..שחור. רביב תיאר: "זה קרה בשנת 1982, הייתי ילד בן 8, אבא קיבל טלפון באמצע הארוחה ועזב את הבית ואמר לנו שזה יקח כמה ימים והוא יחזור.. אנחנו מחכים לו 34 שנים. אנו הפרויקט של רביבו מקדישים לו את השיר "אבא". ופתחו בביצוע. אמנם זה שיר על גירושין אבל את הקהל, איך לא, זה סחט בדמעות.

כמה סמלי ונכון שאת מופע השקת האלבום החדש עשו הרביבואים דווקא בשבוע הטעון הזה שמשלב שמחה, עצב וגבורה ומזוהה יותר מכל עם הישראליות. בעיניי, הרביבואים מביאים הפנים היפות של ישראל האמיתית. 

עשו חתיכת דרך, בזמן קצר יחסית

נוסטלגיה חיה

ברק מהאח הגדול הגיע לחבק

אליקו התרגש

וגם לירן חולצה אפורה לא ויתר

(צילום: אילן פולישוק, בטריבונה)