יום ב'


16 בדצמבר
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

המוזיקה המזרחית כאמצעי לדו-קיום ישראלי-ערבי

הגיע הזמן לומר בפה מלא: הפוליטיקאים מימין ומשמאל מרחיקים דו קיום - אך דווקא המוסיקה המזרחית היא זו המהווה את נקודת החיבור הגדולה בין יהודים לערבים במדינת ישראל. חזרנו לכמה תחנות זמן משמעותיות בנקודת החיבור המוסיקאלית בין העמים והופתענו לגלות שרב המשותף מהמפריד

נסרין, זיו יחזקאל, וניבין נסרין, זיו יחזקאל, וניבין צילום: יח"צ
יעקב אוחנה שישי, 05 פברואר 2016 11:52

כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, עם הגעתם של המוני יהודים מארצות ערב, החל להיווצר מה שלימים זכה לכינוי: הקיפוח העדתי. באותם ימים, עולי מדינות ערב נאלצו להתמודד עם קשיי המעברות ונדרשו ליישב ערי פריפריה נידחות ורחוקות מהמרכז "הלבן" של הארץ באותם ימים.

באותם ימים רחוקים, הנחמה היחידה של העולים ממדינות ערב הייתה המוסיקה הערבית אותה הם הביאו עימם מקזבלנקה, קהיר ובגדד. אומני הזמר הערבי של אותה תקופה כללו אגדות מוסיקאליות כגון: פאריד אל אטרש, אום-כולתום, עבד אל וואהב ועוד רבים וטובים, ובכל בית יהודי שמוצאו ממדינות ערב, התנגנו לאורך רוב שעות היום היצירות הארוכות והמרגשות של אמני הזמר הערבי. במקביל, עולי מדינות ערב הביאו עימם ארצה את הלחנים הערביים של סידור התפילה היהודי, ובתי הכנסת הפכו לאחד ממקומות המפגש החברתי בו יכלו העולים להתרפק על הסלסול המזרחי.

במרוצת השנים, תחושת הקיפוח הלכה וגדלה בקרב עולי מדינות ערב, כאשר האדרת המוסיקה הערבית מתחנות הרדיו הישראליות העצימה את התחושה. לאורך שנים רבות, תחנות הרדיו הישראליות התמקדו בלהיטי הלהקות הצבאיות ושירי משוררים עבריים, ורצועת השידור אשר הוקדשה למוסיקה הערבית- מזרחית (שהחלה להתפתח בארץ באותם שנים) עמדה על שעת שידור שבועית-אחת!!!

המהפך הפוליטי של 1977, עם עליית שלטון הליכוד בראשותו של ראש ההמשלה המנוח מר מנחם בגין ז"ל, סימן עבור יהודים רבים שמוצאם באחת ממדינות ערב, את סוף תקופת הקיפוח ותחילת התקופה בה הם יכולים לזקוף א ת ראשם. באותה שנה, החל גם זוהר ארגוב (אז זמר אלמוני) את דרכו המוסיקאלית עם צאת התקליטון הראשון שלו אשר כלל שני שירים בלבד ("כל יום שעובר" ו-"ילדה חיכיתי שנים").

באותם ימים, המוסיקה הערבית- מזרחית פרצה את גבולות החפלות הביתיות והחלה לככב על במות מועדונים רבים ברחבי הארץ ובעיקר בשמחות משפחתיות של יוצאי מדינות ערב. אחד מהרגעים המכוננים של המהפך המוסיקאלי הגיע ב-10/4/1982, כאשר זוהר ארגוב קטף את המקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי עם הלהיט "הפרח בגני" אשר זכה להשמעות רבות גם ברשתות הרדיו הישראליות, ולמעשה הכין את הקרקע למהפכת המוסיקה המזרחית אשר תתרחש מספר עשורים לאחר מכן. במקביל, המוזיקה הערבית-מזרחית מקבלת במה גדולה בשירו של חיים משה "לינדה לינדה" שהופך כל חלקה טובה. 

תחושות הקיפוח, האדרת המקאמים, המעוולים והסלסולים מתחנות הרדיו והמיינסטרים הישראלי לאורך השנים, הגטאות המוסיקאליים אשר התפתחו כאלטרנטיבה מחתרתית לאורך השנים וכלי הנגינה המתאפיינים בצליל ערבי-אותנטי, כל אלו ועוד מהווים את נקודת המפגש המוסיקאלית בין המוסיקה המזרחית האהודה בעיקר על צאצאיהם של עולי מדינת ערב לבין ערביי ישראל והשטחים.

כיום, בישראל של שנת 2016, דו קיום מוסיקאלי בין יהודים לערבים הוא כבר עובדה מוגמרת, כאשר יותר ויותר זמרים וזמרות ישראלים מככבים במצעדי הפזמונים של המגזר הערבי, ומן העבר השני, יותר ויותר זמרות וזמרים ערבים כובשים את אוזניהם של הישראלים.

אחד מסמלי המופת לדו קיום המוסיקאלי בין ערבים ויהודים בישראל של שנת 2016 הוא הזמר זיו יחזקאל, הזוכה לפופולאריות רבה בקרב המגזר הערבי. ביצועיו של זיו יחזקאל נמכרים כמו "לחמניות חמות" במגזר הערבי והוא מרבה להופיע בפני המגזר במגוון רחב של אירועים מוסיקאליים ושמחות. מן העבר השני, אנו עדים לפופולאריות הרבה לה זוכה נסרין קדרי בקרב הקהל הישראלי. נסרין שהחלה את דרכה המוסיקאלית בתכניות "אייל גולן קורא לך" (זוכת המקום הראשון בעונה השנייה של התוכנית), הנפיקה לא מעט להיטים שחדרו היטב אל תוך המיינסטרים הישראלי של חובבי הז'אנר המזרחי, ואף הייתה לערביה הישראלית הראשונה אשר זוכה להופיע בפסטיבל הפסנתר הנחשב לאחד מפסטיבלי המוסיקה המוערכים ביותר בישראל.

גם זיו יחזקאל וגם נסרין קדרי הפכו למייצגי הדו-קיום בין יהודים לערבים, כאשר לאורך ההיסטוריה המוסיקאלית של שתי העמים כיכבו ועלו זמרים ויוצרים שהיוו סמל ומופת לדו-קיום כגון: סמיר שוקרי, חיה סמיר, אמל מרקוס, ג'ורג' בר, דלאל אבו אמנה, הזמרת נבין, אסאלה, שפיק כהבא, שריף, מאמון זיאד, ועוד רבים וטובים.

כל אחד ואחת מהזמרים המופיעים ברשימה, ורבים נוספים, פעלו בדרכם למען הדו-קיום הערבי יהודי, ומעל הכול הם הצליחו להוכיח שלמוסיקה כוחות מאחדים משלה. בימים אלו, בהם לפוליטיקאים הערבים והישראלים מימין ומשמאל יש חלק בהתלהמות השיח בין הצדדים, עדיף שננמיך את הטונים הצורמים של הפוליטיקה וניתן למוסיקה לדבר...

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם