יום ב'


19 בנובמבר

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

חדש בקהילת המוזיקה

בני אלבז בראיון: "כאן כדי להצליח צריך לחלות או למות"

לרגל הדואט החדש והמרגש "בין החומות" עם אריק סיני, בני אלבז בראיון מסקרן ל-בטריבונה: על התקשורת, העבר הזוהר, החזרה בתשובה, דור ההמשך והחיבור המפתיע למרות הכול עם סיני: "אני מודה היו עימותים לפעמים, אבל אני ואריק פתחנו את הלב אחד לשני". בגובה העיניים עם שלומית צברי

בני אלבז בראיון אישי בני אלבז בראיון אישי צילום: יח"צ
שלומית צברי שישי, 31 אוגוסט 2012 13:30

"קובי אושרת, יוני רועה שמרית אור ואחרים זעקו שאני אחד מ-5 הזמרים המובילים בארץ"

בני אלבז, ברכות לרגל הדואט החדש "בין החומות" עם אריק סיני.
"תודה, תודה".

איך התפתח החיבור בניכם עדי כדי דואט?
"קודם כל במהלך הצילומים עלו עימותים לפעמים, אני מודה, אבל הרבה פעמים בשעות שלא היו צילומים אני ואריק פתחנו אחד את הלב לשני, כל אחד סיפר את סיפור חייו, ולא לשכוח שאריק נשא את אשתו נישואים רפורמיים, ואני בשידור חי בהיכל התהילה חיתנתי אותם כדת משה וישראל. זה הניצחון האמיתי שלי בתכנית. אריק לא קידש אף פעם, עשינו לו שבת חתן והוא קידש.. אז למרות הכל בחרתי בו לשיר את הדואט הזה, דווקא איתו.

מעבר לזה אני חושב שכולם ניצחו, בסך הכל אנחנו שליחי המקום, שצריכים להרבות בחיבוקים ושלום, הכי חשוב לדון את האדם לכף זכות, כולנו טועים אף אחד לא מושלם, סליחה זה כוח ולא חולשה, אבל לצערי, חושבים שאדם סולח הוא החלש".

elbaz-sinai
(צילום: ליאור פינקסון)

הגענו לזכייה ב-"היכל התהילה". ניצחת והתקשורת למרות הכל לא חיבקה, מדוע?
"לא בא לי עכשיו להסתכסך עם התקשורת כי היא מחפשת אותי, אני אשאיר את זה לציבור שהם ישפטו כמי שיודעים את האמת. אם קובי אושרת, יוני רועה שמרית אור ואחרים זעקו שאני אחד מ-5 הזמרים המובילים בארץ - הם אמרו ולא הקשיבו להם, אז מה אני יכול להגיד? אני אמשיך לשלוח שירים לרדיו ואם יתפוס יתפוס. פה צריך לחלות או למות כדי להצליח.

אני חושב שמאז שיצאתי משם אני מקבל מכתבים הביתה ולפייסבוק אהבה שמימיי לא קיבלתי, כואב לי רק בשביל אילו שהאמינו בי, אנחנו רק בובות והשם מחליט וקובע גורלות, אבל אם זמר שר - אז שישיר רק את מה שהוא אוהב".

הדואט החדש זוכה לפרגון?
"לפי מה שאני כבר רואה, זה מחמיא ומצליח. התקשורת מחבקת מאוד, אולי יש איזה שיר שיצליח בשעה טובה".

והסיפור עם קותי? שהסתיים בסולחה אצל ירון אילן, למה כעסת עליו?
"לא באתי בטענות לקותי, באתי בטענה לתקשורת שנתנה תכנית לזוכה "האח הגדול" ולזוכה היכל התהילה- לא! על המערכת בלבד. קותי לא אשם הוא ילד מתוק ומצוין, הוא הבין אותי מהמקום הכואב שלי" .

"הצטייר שאני זמר מאפייה"

בני אני חוזרת איתך להתחלה: תתאר את ילדותך.
"אני גדלתי במושב פתחיה עד גיל 10, אחר כך הוריי עברו לרמלה ומשם התחיל עברי הפרוע, החיים שלי לא היו קלים בכלל בעיר הזו. הוריי עבדו בשוק ואני מ-3 בבוקר כל יום עד 7 בבוקר הייתי עובד איתם, אחר כך הולך ללמוד בבית הספר, וכשסיימתי חזרתי שוב לשוק. אבי נפטר כשהייתי צעיר, ואני הייתי הבכור שנשאר לגדל ולפרנס, ולהיות ילד עם ראש של אדם זקן".

הייתה תקופה שהיית כדורגלן.
"אני תמיד הייתי ספורטאי מצטיין, אלוף ארצי באתלטיקה. אהבתי מאוד כדורגל למרות שידעתי שאני יודע לשיר, רק בגיל 16-17 ממש הייתי בלהקת הבוערים, הקפדתי ללכת לחזרות והופעות בעיקר כדי להתרחק מהשוק מרמלה ומהמקום הסמלי שחרוט לי בלב".

בעבר ירדת מהארץ לארה"ב והוצגת בתקשורת כאחד מחברי הפשע המאורגן הישראלי, איך מילד טוב הפכת בעיני התקשורת לעבריין?
"לא הייתי פושע ולא ידעתי פשע מהו. הייתי זמר, הופעתי על במות מול כל מיני אנשים מפורסמים, רופאים, דוקטורים ובעלי מקצוע מכובדים בשוק, ואני ראיתי את כולם כאחד, אף פעם לא עניין אותי מול מי אני עומד ולא ראיתי בהם פושעים. הם העריצו אותי והצטלמו איתי בכל מיני אירועים והייתי מחובר אליהם, אז זה הצטייר שאני אחד מהם "זמר מאפיה", אז היו צריכים לומר גם על צביקה פיק, חיים משה, שימי תבורי ושלומי שבת גם הם הופיעו שם.

בחרו לעשות סטיגמה עליי ואם הייתי פושע באמת היו צריכים להיות לי תיקים במשטרה או רפורטים על עבירות תנועה, תודה לאל אני נקי, עבריין לא בוחרים להיות ראש מועצת רמלה ונס ציונה".

 elbaz 1

ועל מה היה אז הסכסוך בינך לבין דורון מזר?
"זה סיפור ידוע על השיר "אני חוזר הביתה" ללחן איטלקי שהבאתי מבלגיה, הקלטתי אותו גם באיטלקים וגם בעברית וזו ההוכחה שהוא היה שלי כי אני הייתי הראשון. דורון גם שר אותו, והעניין הוא לא על זה, אלא שיום אחד מי שכתבה לדורון את המילים שמעה את הגימיק שהמצאתי: 'אני חוזר הביתה אני והגיטרה', לקחה את שתי השורות האלה ויצרה לעצמה טקסט חדש.

בתקשורת פרגנו לדורון ו"הד ארצי" שהיא חברה גדולה עד היום, ולי שהייתה חברה קטנה בשם "אזולאי", ממש לא. עכשיו זה כבר לא משנה כי זה כבר שייך לעבר ואני לא מעוניין לנבור בזה".

"שנות החזרה בתשובה - היפות בחיי"

מתי נפל האסימון וידעת שהקרבה לבורא עולם זה הדבר הכי נכון?
"תשמעי זה סיפור מאוד ארוך על הרב ראובן אלבז מישיבת "אור החיים" שבירושלים, במשך 8 חודשים הוא לא הפסיק להזמין אותי לשבת, כל יום רביעי או חמישי הייתי מקבל ממנו טלפון להגיע ואני הייתי מתחמק. פעם אחת החלטתי שאני עושה סוף לנדנודים האלה ובאמת נסעתי לשבת ושם ראיתי עולם מיוחד, שם הייתה אהבה עם חיבור ושירים- 10 ילדים סביב שולחן ויש כבוד אחד כלפי השני. הבית היה צפוף עם צניעות, והרבנית במסירות נפש מטפלת בהם, מגישה מטעמים וזה הקסים אותי.

אנחנו חיינו בעולם הכסף ולא ידענו 5 אחוזים מהשמחה שהם מרגישים מדי יום ביומו. וזה הדבר שרציתי, בגיל 31 החלטתי שאני זורק את המוזיקה, חברים, הכל, מתחבר לקדושה לאחד בורא עולם וזהו מכאן מתחילות למעשה השנים הכי יפות בחיי".

בראיון ל-ynet הצהרת שאתה רוצה לעזוב את הארץ, זה אקטואלי?
"אמרתי שיש לי עבודה והציעו לי ל-4 שנים להיות חזן בבית כנסת עם משכורת שמנה, אז חשבו שאני רוצה לעזוב. כפרה על כל אבן וסלע שיש במדינת ישראל שאני אעזוב? חס וחלילה".

ילדיך גד ומישל ממשיכם את דרכך, אתה מפרגן להם?
"וכי יש אבא שלא מפרגן לילדיו? אני לא רק מפרגן אני אסביר לך שתביני.. גד מוזיקאי, מעבד ומלחין ויש בו את כל הדברים הטובים שיכולים להיות לאדם, הוא יכבוש את העולם ושורש טוב לא מתקלקל אם הוא חזק באדמה.

מישל זו מישל, הרבנית אני קורא לה, היא צדיקה לא שומעת רדיו לא צופה בטלוויזיה מוסרת את נפשה ברמות שאני לפעמים אומר לה שזה כבר אובר, היא בשלה ואני שמח, עד כדי כך שהיא אומרת לבעלה 'אתה תלך ללמוד בישיבה, ואני אדאג לפרנסה', בן פורת יוסף אני גאה בה".

מכאן, שיתוף פעולה עם הדור הצעיר בא בחשבון?
"למה לא, מה רע בזה"?



--
מראיינת: שלומית צברי, עריכה: נתי לוי.

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם

הגיבו לכתבה