יום ה'


22 בנובמבר

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

חדש בקהילת המוזיקה

אסור לנו לאבד את המועדונים המזרחיים

הלילה הראשון של 2016 בבילוי סוער במועדון זמר ים-תיכוני שחגג את חזרתה של זהבה בן, מוכיח מדוע חייבים להציל את הענף. לא בגלל המועדונים, אלא בגללכם, אוהבי הסלסולים

זהבה בן בחמישי זהבה בן בחמישי צילום: ניר שבתאי, בטריבונה
נתי לוי שבת, 02 ינואר 2016 18:26

שמעתי שיש הופעה של זהבה בן האחת ויחידה ואמרתי ששם אני רוצה להיות. לא עניינו אותי אזהרות/המלצות מכמה אנשי מוזיקה שעדיף לא ללכת לשם אלא לראות הופעות אחרות במקומות מעונבים. לא הקשבתי להם. דווקא בליל הסילבסטר היה הזמן לצאת ולחזור בנוסטלגיה אל הימים הראשונים של המוזיקה המזרחית, אל מה שהיה עד תחילת שנות האלפיים הסצנה החמה ביותר. ערב אחד עם מספר זמרים בכירים שעולים אחד אחר השני להופעה מלאה ונותנים את הכול. רק שם הם חשופים מול הקהל שיודע להעריך כל ביצוע טוב, רק שם הוא חי איתם, נושם איתם בכל נשימה, ומרים איתם דרינק לחיים.

10580083 1056500227734765 6988489242940896515 n
זהבה בן בליל הסילבסטר (צילום: ניר שבתאי) 

מועדון הזמר הים-תיכוני אליו הלכתי בחמישי נקרא "האושן VIP" וממוקם במרטף ברח' המסגר. הוא מבין הבודדים של מועדוני זמר ים-תיכוניים שנשארו בענף שהולך ונכחד - וההפסד כולו שלנו. בערב חמישי התארחו לא פחות מארבעה זמרים כל אחד מהם הוא בכיר וחיית במת מועדונים – שבמרכז הלילה הארוך הייתה זהבה בן, מי שנחשבת העופר לוי של הזמרות, הופעתה היא הכרזה בפני הקולגות הבכירות על חזרתה לבית החם של המוזיקה המזרחית, הלא הם המועדונים. במהלך 2015 היא שמה את העקרונות המיובשים שבהם נאחזים זמרים רבים וחזרה אל המועדונים כדי להביא פרנסה הביתה ועל הדרך לחזור לשטח ולהחזיר את הקהל הגדול לזרועותיה. קהל שתמיד חיכה לה ברעב.

4 במחיר של 1

מיד אגע בשיא הערב שלו חיכיתי. שעתה של זהבה בן עוד תגיע. השעון עכשיו מראה 12 וחצי בלילה, הערב רק התחיל, היא תעלה מאוחר יותר, בסביבות 2 וחצי בלילה, מיקומה בתור כמספר 3, ותוזמן אחר כבוד לבמה, אחרי עוז חקק ותמיר גל, ולפני ראובן המלאך. שיורדים במדרגות לקומת המועדון ניבט מחזה מתעתע, במבט ראשון זה מגיע כהלם של ממש בלי דלת בשירותים, מאוורר תעשייתי מעל הבמה, ורמקול של חצי טון שיכול ליפול לך על הראש בכל רגע, וכמה אנשים שלא בטוח שתרצה להיתקל בסמטה חשוכה. אבל במבט שני וממושך יותר זה היה לא רע כל כך, אלא להפך, אותנטי ואפילו מרגש. המועדון קושט כולו בבלונים, ועצם האפשרות לשבת בכל מקום במועדון ולהיות ממש קרוב לבמה ולראות זמרים שאתה אוהב שרים את השירים שאתה אוהב בלי מסננים מלאכותיים ומתקבל מופע שנותן חוויה אישית. רק אתה והם.  

555
במבט ראשון הלם, במבט שני בית חם (צילום: ניר שבתאי)

הקהל שהיה במועדון מורגל ומבין את העבודה. הוא עושה שמח, שר רקד וצהל, והערב מתגלה מהר מאוד כהצלחה גדולה. שם זו המוסיקה המזרחית האמיתית. משם היא צמחה. מהמרטפים האלה ולא מהאנגרים המפוצצים, הקרים ומהנוכרים. זה שזמרים מתביישים להגיע, זו בעיה שלהם, לא של הקהל, סילבסטר מזרחי במיטבו נחגג שם. הקהל שילם 100 שקלים בכניסה על כרטיס וקיבל 4 זמרים במחיר של אחד. את ההפרש הוא שם על שתייה ואוכל בלי לחשוב פעמיים.

בתכניתו הדוקומנטרית של ירון אילן "מהכרם עד קיסריה" עלה הנושא של הבריחה של הזמרים הגדולים מהמועדונים אל המופעים הגדולים. הערב הזה הוא ההפך מכך. השיבה הביתה אליהם. לפחות מצד זהבה בן, עופר לוי וזמרים נוספים שייתכן שמחיים מחדש את הענף, שאולי רק אולי, יוכל לחזור בסיטואציה אל ימי הזוהר שלו. כאן חשוב לומר ולהבהיר, בניגוד לחששות שלי ושהעלו מולי אנשים איתם דברתי על מסורת קולקלת של הבטחות סרק של מארגנים שמכריזים על שמות של זמרים בלי לסגור איתם רק כדי למשוך קהל, בערב הזה כולם עלו לשיר בלו"ז מוזיקלי שעמד לפרטי פרטים בתוכנו.

כאן זה מתחיל

אחרי הופעת קאברים מחממת של עוז חקק, הוזמן תמיר גל, זמר וותיק שבשבילו הופעות כאלה הן רק פינאטס. הוא אסף אדם אדם (תרתי משמע) בכל שיר, מהרגע שקיבל את המיקרופון ועד הרגע שסיים אותו עם רחבה מלאה בקהל שנסחף בביצועיו. באמצע שוב ושוב הוא ירד לשולחנות, חיבק, שאל לשלום המכרים, והצטלם בסלפי עשרות פעמים – ועלה בחזרה, כל זה בתוך בוחטה של שירים שמתחלפים מהרפרטואר העצום שלו. גל שבשבילו זה מגרש ביתי של 20 שנה, התרגש להזמין פעמיים את הקהל להגיע אליו במאי למועדון רידינג 3 בתל אביב להופעה ראשונה שיערוך במקום עם הרכב ענק של נגנים. גם הוא רוצה גיוון. אחרי 20 שנה, מותר לו.

3123
ההרמונייה בין הזמרים נחגגה שם (צילום: ניר שבתאי)

ראובן המלאך שעלה אחרון לבמה שהשאירה זהבה בן נכנס לעמדה קשה - אבל עמד בה בגבורה. הוא לא נתן לבלדות שבתחילת הערב התקבלו בחום לשחק תפקיד, הוא התחיל עם 120 קמ"ש בחפלה. שיר אחר שיר שלו ושל אחרים עשה שמח ועשה אהבה עם הקהל והדרבוקיסט. הסתכלתי עליו לפני שעלה הוא היה נראה קצת מבואס, אולי בגלל השעה, אולי בגלל שחשב שהוא צריך להיות במקום אחר, אבל זו טעות. אני לא יודע כמה פעמים הוא עלה אחרי זהבה בן, מדובר בהישג להשאיר את הקהל ברחבה ולשמח אותם כמו גדול. ההישג הזה נרשם עליו ביד בטוחה.

גם הקשוחים ביותר הפכו למרוככים

והנה מגיע הרגע המיוחל. השעה 2:30, ומלכת הזמר המזרחי - כדברי המנחה ובעל המועדון - חוזרת זהבה בן אל הבמה ממנה היא צמחה ועולה לתת את החלק שלה בערב העמוס. על הבמה 3 נגנים, מאחוריה אמרגנה, לצידה בעל המועדון, ומקדימה דורמן שיעצור בגופו קהל לתמונות סלפי ולהעברת פתקים. מי שמופקד על מענה הבקשות ושליחתן אל בן זה בעל המועדון שמסנן מי כן ומי לא. בתוך רגעים כמו חץ ללב פותחת בן את הפה ומרימה אותך למעלה. בניגוד לגל, אצלה אין טיילת מבמה לרחבה, הקהל כבר דרוך ברחבה ובשולחנות.

בן מבצעת את כל הלהיטים הישנים שלה, אלה שמקבלים את הכבוד הנוסטלגי החמים והנעים ויוצרים קונפליקט מדליק עם שעת הלילה המאוחרת והסערה המשתוללת בחוץ. בן פותחת עם "סאלמאת" שיר לא מיינסטרימי לאנשים לבנים, אבל הקהל מדקלם מילה במילה, היא מרחפת עם "מלך אמיתי", ומרסקת עם "חיים שלי". פתאום נראה שאנשים הקשוחים מתחילת דבריי הופכים להכי רכים בעולם. כזאת היא זהבה בן, תן לה מיקרופון ולא משנה איזה (אחד התקלקל באמצע), והיא תיתן את השואו של חיית במה. השירים ממשיכים ולמרות שהיה טוב לו נמשך עוד שעה לפחות היא יורדת מהבמה ויש הרגשה חזקה שהיינו עדים לערב גדול.

לכל האימאות אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא זהבה בן צילם: ניר שבתאי: אתר בטריבונה

‎Posted by ‎ניר שבתאי‎ on‎ שישי 1 ינואר 2016

זהבה בן באחד מביצועי הערב הגדולים, "חיים שלי" (צילום: ניר שבתאי)

דבר יפה שניתן להבחין כבר מהתחלה וזה בניגוד לסטיגמה על הזמרים המזרחיים, שבשונה מאירועי שמחות למשל, שמתי לב שהזמרים שמופיעים במועדון נשארים בו כל הערב בתוך הקהל ולא עם שעון סטופר שמראה מתי באים ומתי הולכים. בניגוד לאותה סטיגמה, בערב הוכח שבין זמרי המועדונים יש אפילו כימיה נפלאה, הם התאגדו כדי להחזיר את הימים של פעם לתחייה. לא מעניין אותם מי ראשון מי אחרון, מבחינתם, העיקר שיבוא קהל גדול וכולם ירוויחו. תמיר גל הזמין את זהבה בן במילים חמות וקיבל ממנה בחזרה, באמצע הופעתו של ראובן המלאך עלה גל להתחבק איתו. חקק, הזמר הראשון מתחילת הערב, שר במכוון שירים של זמרים שמופעים ובכל שיר דייק לציין את הזמר או הזמרת. ההרמוניה חגגה שם אצל כולם. זה היה יפה, ואפילו מרגש.

יחסי ציבור רעים

הערב הזה נתן הוכחה ניצחת לחשיבות קיומם של מועדוני זמר ים-תיכוניים. רצוי והגיע הזמן לתקן את יחסי הציבור הרעים שנעשה להם. קצת צרם שזמרים גדולים כמו זהבה בן תמיר גל ראובן המלאך הביאו אנשים רבים למועדון, אך לא לפוצץ. לא יודע למי לשייך את האכזבה, לאיכות המקום או ליח"צ הרע מאוד שיש למועדונים מזרחיים. לדעתי האופציה השנייה היא הסבירה ביותר. נכון, לא מדובר באיכות כמו הרידינג 3. ממש לא. אך זה לא המקום לתת לדברים טכניים שבלטו לאוזניים ולעניים להשפיע על כתיבת שורות אלה. החשבון הוא פשוט, אם יבואו עוד אנשים אז יהיה יותר כסף לאושרי ג'בלי ולשאר בעלי המועדונים להשקיע באיכות הסאונד ולשדרג את המקום שלהם ללא היכר, וכמובן לשלם לזמרים.

זהבה בן
לאוהבי המזרחית אסור לאבד את המועדונים (צילום: ניר שבתאי)

יש מקום לשמוע זמרים מזרחיים שהחלו לפני עשורים. יש מקום לראות הופעות של זמרים גם אם לא קוראים להם אייל גולן. יש מקום, ויש לזה קהל גדול. הוא רק צריך דחיפה קלה ומשולבת של כל הגורמים להתאחד ולהחזיר אותו. מדובר בשילוש הקדוש של קהל-זמרים-מועדונים. ערבים מהסוג הזה הם דבר מיוחד שאסור לנו אוהבי המזרחית לאבד ולהשכיח בשום מחיר. כאן יש להוסיף כמה סימני קריאה.

מטרת הטור הזה הוא גם לשמש כקריאת השכמה להרבה זמרים שמעדיפים להישאר בבית ולא לחזור למועדונים. הבעיה היא שזמרים מזרחיים גדולים וכאלה שהם חושבים שהם שם, מעדיפים מותגים יקרים כמו הזאפה בתשלום יקר מראש תוך סיכון משמעותי מאשר לבוא למקומות כמו ה'ג'אן ג'י בר', 'בגין 17' ו'האושן' ועוד. הערב הזה כדוגמא הסתיים בצורה היפה ביותר, הזמרים הופיעו ונתנו את הנשמה על הבמה, הקהל בא לראות אותם ונהנה, והכי חשוב, כולם הלכו הביתה בשקט, בבטחה, ושמחה. לא היו מכות, אהבת המוזיקה המזרחית ניצחה.

--

הכותב הוא עורך אתר בטריבונה

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם

הגיבו לכתבה

תגובות
(15 תגובות)
תגובות

  • תגובה- חן

    המועדון הכי חזק של אושרי ג'יבלי

    חן שישי, 08 ינואר 2016 16:22
    דיווח
  • תגובה- תומר חיים

    תמיר גל וזהבה בן אין עליכם חובה דואט!!!!!!!

    תומר חיים חמישי, 07 ינואר 2016 20:04
    דיווח
  • תגובה- מה שנכון נכון

    המוסיקה המזרחית האמיתית גדלה מתחנות אוטובוסים וברחובות לא מקיסריה

    מה שנכון נכון רביעי, 06 ינואר 2016 16:50
    דיווח
  • תגובה- ישראל

    המועדונים האלה פשטו את הרגל מזמן עד שלא יכבדו אנשים מי יתקרב אליהם

    ישראל שלישי, 05 ינואר 2016 20:03
    דיווח
  • תגובה- שימי

    אין כמו זהבה בן המלכה

    שימי ראשון, 03 ינואר 2016 20:57
    דיווח
  • תגובה- סתם שאלה

    הכול טוב אבל מי אלה עוז חקק וראובן המלאך?!?!?!!?!

    סתם שאלה ראשון, 03 ינואר 2016 17:46
    דיווח
  • תגובה- ציון

    עופר לוי היחיד ששוה לראות הופעה שלו במקומות האלה

    ציון ראשון, 03 ינואר 2016 11:35
    דיווח
  • תגובה- מזרחית בדם

    זהבה מלכה

    מזרחית בדם ראשון, 03 ינואר 2016 08:11
    דיווח
  • תגובה- לירן

    כל הזמרים הגדולים שחצנים שרק כסף מעניין אותם.. לא בכבוד שלהם לבוא להופעות במקומות קטנים ובלי 30 40 אלף שקל מראש גועל נפש..שחכו מאיפה באו

    לירן שבת, 02 ינואר 2016 23:48
    דיווח
  • תגובה- רק תמיר גל

    אין זמר ענק כמו תמיר שמפרגן

    רק תמיר גל שבת, 02 ינואר 2016 23:21
    דיווח
  • תגובה- שימי

    זהבה בן המלכה אלופה אוהב המון

    שימי שבת, 02 ינואר 2016 22:15
    דיווח
  • תגובה- עינב

    כתב היפה ונכונה צודק בכל מילה

    עינב שבת, 02 ינואר 2016 21:54
    דיווח
  • תגובה- חוץ מזה שמפחיד הכל בסדר

    כל הזמן דקירות שם צריך שכפ"ץ למועדונים האלה אם לא רוצים לחזור בארון מתים....

    חוץ מזה שמפחיד הכל בסדר שבת, 02 ינואר 2016 21:49
    דיווח
  • תגובה- עומר

    תלכו להופעה של עופר במועדון תבינו מה זה ריגוש!!!!

    עומר שבת, 02 ינואר 2016 20:34
    דיווח
  • תגובה- שימי

    זהבה היא מלכה היא צריכה להופיע כל לילה ובאמת אין כמו מועדונים שם מרגישים בהופעה ולא בתיאטרון

    שימי שבת, 02 ינואר 2016 20:03
    דיווח