יום א'


08 בדצמבר
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

המלכה האם: אהובה עוזרי בראיון על החיים שאחרי המוות

במרומי גיל 63 אהובה עוזרי אחרי מאבק קשה בגידול סרטני שגרם לכריתת מיתרי קולה ואף על פי קביעת הרופאים שנתנו לה רק 10 אחוזים כדי לחיות היא מוכיחה "שיש חיים גם אחרי המוות". בראיון גדול מהחיים היא מדברת על המזרחית של אז והיום, שיתו"פ עם רבים מאמני ישראל,
דור כוכב נולד וזוהר ארגוב אך יותר מכל מזכירה לכולנו למה כדאי לקחת את החיים בפרופורציות: "זו מחלה איומה, 24 שעות אני חיה בחרדות, אם הרופאה תגיד לי שהוא חזר אני מתה על המקום"

אהובה עוזרי אהובה עוזרי צילום: יחצ
מאת: שלומית צברי/ מערכת האתר. שישי, 03 אוגוסט 2012 17:08

המלכה האם: התואר בכותרת מגיע לאהובה עוזרי יותר מכל: חייה עולים על כל דמיון אפשרי. עוזרי, היא מהמייסדים הגדולים של המוזיקה בישראל מאז ומתמיד, על ברכיה התחנכו רבים מכוכבי המוזיקה המזרחית של אז, כולל זוהר ארגוב, ועד היום כאשר היא מורישה את הידע הגדול שצברה לדורות הבאים. בין להיטיה הגדולים מופיעים "צלצולי פעמונים", "היכן החייל שלי", "עמק הפרחים" ועוד רבים וטובים אחרים שמשתבחים היטב עם השנים.

כבר שנים רבות עוזרי מתמודדת עם מלחמה מתמדת על החיים ולא פחות מכך עבורה - על הרצון להמשיך לעשות את מה שהיא עושה כל כך טוב - המוזיקה. בראיון נוגע ללב עם שלומית צברי ששוחחה איתה ארוכות ובפתיחות יוצאת דופן על חייה האישיים והמחלה הקשה, ושאר הנושאים החשובים שנמצאים על סדר היום במוזיקה בישראל.

"על כוכב נולד: לא ניתן לקחת ילד ששר באמבטיה שיזעזע את הקהל"

ספרי לי על האווירה בילדותך בשכונת כרם התימנים?
"השכונה שלי היא דבר שמלווה וילווה אותי כל חיי. כיום אני גרה בנווה צדק, אבל כרם התימנים חיה בליבי, רוחי ונשמתי. אפילו שבגיל מאוחר עזבתי אותה, בכל בוקר אני יורדת לשם לארוחת בוקר עם קפה טוב. הילדות שלי בה הייתה יפה מאוד, גדלתי עם דקלון, בועז (שרעבי), רון שובל והאמנם חלק מהאנשים היקרים לי נפטרו, אבל כרם התימנים היא הפנינה של הלב שלי, אני חיה ושרה למענה ואני קשורה אליה בכל רמ"ח אבריי. חיים שלמים, כמה שתכתבי עליה לא יספיקו".

השיר "היכן החייל שלי" אם אני לא טועה נולד בשכונה?
"נכון, בזמנו היינו מחפשים נעדרים, היה אחד בשם משה זביב, ידיד שלי שנעדר. כל בני הכרם התנדבו לפרסם בעיתונים ובטלוויזיה ועשו הכול בחיפושים אחריו. בכל התהליך הזה היה קשה לדבר עם האמא, אלה היו רגעים קשים מאוד, לא יכולנו לנחם. את אילמת באותו רגע שאת עומדת מולה, והיא אילמת מהצער.

אני כתבתי לעצמי כל מה שראיתי, ואני שמחה על כך להרבה אימהות אחרות שהשיר הזה שנולד בעצם פתח להם את הלב. גם בתקליט החדש שלי יצא שיר על חייל, אבל כמובן אין להשוות את זה לפעם, החיים אחרים. אבל זה שיר על חייל שנמצא בסוכה כשיש פגזים מעליו, התחברתי באדמה ואני שרה אותו עכשיו".

את כל הזמן אומרת שפעם זה לא היום,
אבל יש גל של זמרים שנוהר בהצלחה לקיסריה בשנים האחרונות?
"אני אומרת לא פעם ולא פעמים, אני שונאת מוות את המקום הזה. יושבים שם על האבן, ממש לא נוח ואתה לא בפוקוס מלא. שלמה ארצי מרגיש שם בסלון שלו ,אבל אני לא מתלהבת מהמקומות האלו, היכל התרבות, קיסריה או אצטדיונים, אני אוהבת מקומות קטנים".

ומה את חושבת על "דור כוכב נולד"?
"אני רוצה בכנות לומר: כואב לי על הילדים האלו, כואב לי שיש להם אשליה במחשבה שתוך חצי שעה-שעה הם יצליחו לתת על הבמה את כל מה שיש להם להציע. לא ניתן לקחת ילד ששר באמבטיה שיזעזע את הקהל, הקהל בכלל לא מכיר אותו. כדי להיות זמר או זמרת צריך לשכנע את הקהל, כואב לי עליהם שהם מתאכזבים".

ואיך דעתך משתלבת עם המצליחים שבהם?
נינט למשל, אם היא לא הייתה תופסת בדוגמנות, סרטים, פרסומות וכו' היא לא הייתה מצליחה. צריכים לשיר בקריוקי, ללמוד את הקהל להופיע ולהשתפשף כל כך הרבה זמן, זה לא הגיל שלהם עכשיו, צריכים ביצים כדי להופיע שם. יש לי המון המון תלמידים שלא רוצים ללכת לשם כי לא ישמעו אחרי התכנית. אני 15 שנים הופעתי בחאפלות עד שהשתפשפתי, רון שובל היה איתי בהופעה כשהיה ילד צעיר עשה פיפי במכנסיים מהתרגשות, מרגול הופיעה לילה לילה, זוהר קרעו לו את מיתרי הקול עד שהוא יצא רשמית".

אפרופו רון שובל, אמר בראיונות רבים שאת כמו אמא בשבילו.
"אני והוריו של רון ידידים מאוד מאוד טובים. אני ואמא שלו למדנו יחד בבי"ס בצפון תל אביב ואז אבא שלו ביקש דרך חברה משותפת שלנו רותי, שאני אקח אותו להופעות. לאט לאט העליתי אותו לבמה בהופעות, הוא ילד כל כך טוב, מרב שהוא היה צמוד אליי הוא היה קורא לי "אמא", כל אחד הולך בסוף לדרכו וזו דרך העולם. אני אומרת לכל התלמידים שלי כשתהיו למעלה – 'אז תגידו לי שלום'.

יש מישהו שהשפיע עלייך במוזיקה?
"בכנות אני מעריכה ומכבדת כל מי שמכבד אותי, אני לא סוגדת לאף אחד, אני לומדת מכל אחד ואחד, אין גיל ללמידה אפשר כל החיים .כל הזמרים טובים בעיניי אבל ישי לוי מבחינה טכניקה ושירה הרבה יותר טוב. אני לא מדברת על היום כי הוא התבגר. בתקופה שלנו הייתה תחרות לא כמו היום, הרמה היא פי מליון , התביישנו להעתיק חומר הכול היה מקורי. מי שהתחיל עם הקאברים למעשה היה זוהר ואני מאוד כעסתי עליו".

איך היו הקשרים שלך עם זוהר ארגוב?
"בזמנו זוהר לא היה מוכר. הוא בשבילי היה המורה הכי טוב שלי לחיים למרות שהוא היה התלמיד שלי. הוא היה תלמיד פנטסטי, הוא התמיד, היה חרוץ והאמנתי בו שיצליח, אבל יחד עם הרצון שלו הוא היה חלש אופי ולא התמודד עם ההצלחה. קשה מאוד שאתה בשיא וכולם אוהבים אותך, רוצים בך ומה שאתה אומר הופך לקדוש. זו הנפילה שמחכה לך בסיבוב, אין לך שליטה, גם לי זה כמעט קרה אבל בזכות אמא שלי התעשתי".

אחד משירייך הגדולים הוא על האליפות ההיסטורית של בית"ר ירושלים ב1987.
"זה היה סיפור, רמי דנוך גנב לי שיר והתעצבנתי עליו כי אם הוא היה מבקש אותו מלכתחילה הייתי מסכימה, אז האמרגן שלי אמר לי רוצה לדפוק את רמי? מחר יש שיר חדש, אני לא עצמתי עין כל הלילה עד שסיימתי לעבוד על השיר וזו התמורה של רמי, מאז 2008 אנחנו כבר חברים טובים".

קיבלת פרס אקו"ם על תרומתך לזמר העברי, איך הרגשת שם?
"נהדר. כשאת שם את מרגישה שקיבלת תמורה על הכל, זה מדרבן אותך להמשיך, זה בשבילי עולם ומלואו כמו אנטיביוטיקה, ויבואו בע"ה עוד פרסים. אמן אמיתי צריך לחשוב וזו דעתי האישית, לפני הטלוויזיה ולפני הכל זה הקהל. הוא מעלה אותך ומוריד אותך רק הוא".

שיתפת פעולה עם אמנים שונים, איך נוצר החיבור איתם?
"יואב קוטנר שאל את יהודית רביץ, איזה אמן תרצי שיכתוב לך? והיא בחרה בי, אני ידעתי שכל שיר שלה הוא קלאסיקה אז מיד הסכמתי. נולד השיר "האיש ההוא" שכתבתי, הלחנתי וגם ניגנתי, אנשים משוגעים עליו. בקרוב ייצא לי תקליט משותף עם אמנים רבים שאני קוראת לו: "תקליט המאה" שותפים בו חווה אלברשטיין, גלקריה, אהוד בנאי, ברי סחרוף, קובי אפללו, רונה קינן, דנה ברגר, ריקי גל ועוד".

רשימה שלא נגמרת.
"היה שיתוף פעולה נוסף ומצליח עם להקת "הדג נחש" ב"שירת הסטיקר". הייתי במופע בבריכת הסולטן, המפיק המוזיקלי שלי אמר שהם מאוד אוהבים אותי והם רוצים שנופיע יחד, אני מיד הסכמתי. אמרתי להם שהם נתנו לי כבוד בהזמנה הזו, הופעתי איתם עם הכלי שבו אני מנגנת "בולבול טרנג", השיר מושמע עד היום בכל העולם ואנחנו עד היום בקשרים".

הזכרת את הכלי המיוחד הבולבול טרנג, איך התחלת איתו?
"הייתה לי חברה רקדנית כל הזמן אמרתי לה שאני רוצה ללמוד לנגן על הבולבול טרנג. יכולתי לבחור גם בסטאר שיני אבל העדפתי בבולבול כי הצלילים עצרו אותי. כשהחלטתי כל יום למדתי עליו 9 שעות ביום שזה המון ולמדתי קלאסיקה. אני מבסוטה מאוד, מזמינים אותי הרבה פעמים לנגן אבל אני מנגנת רק בפרויקטים שלי או בפרויקטים מיוחדים בלבד, אם אנגן לכולם זה לא יהיה יפה ומיוחד.

אני בלעדית בכל המזרח התיכון, הייתה לי להקה הודית לנו הישראלים אין סיכוי שנתקרב להודים. אנחנו פשוט לא יודעים כמה הרמה שלהם גבוהה, אני למדתי קלאסיקה. פה בארץ חיים בנדמה לי.. יש לנו עוד מאה שנים כדי להדביק את הקצב והרמה בשביל להגיע אליהם".

"שאלתי את הרופאה אם אוכל לשיר, והיא אמרה: 'אהובה, אין סיכוי'. אחר כך שאלתי אם אחיה? והיא אמרה: 'אני נותנת לך עשרה אחוזי סיכוי"

אני מגיעה איתך לנושא הכי כואב: המחלה. את מעוניינת לדבר עליה קצת?
"למה שלא ארצה? אסור להסתיר את הסיפור שלי. בשנת 1998 במשך שנה וחצי התחלתי לאבד את הקול, פניתי לרופא אמרתי לו אני צרודה, הקול בא והלוך ובחיים זה לא קרה לי, אני על הבמה מגיל שנתיים ומגיל שמונה כבר עשיתי כסף, הוא היה פשוט אומר לי 'את צרודה מהשירה'. יום אחד פניתי לרופאה אחרת ואז גילו לי שבגרוני יש גידול סרטני אלים, שמתפשט ושלח גרורות לעורק של הלב".

המלכה האם: אהובה עוזרי בראיון על החיים שאחרי המוותאיך הרגשת ברגע ששמעת את הבשורה המרה?
"אני זוכרת כשבישרו לי על הסרטן, בקושי הצלחתי לנשום. שאלתי את הרופאה אם אוכל לשיר, והיא אמרה: 'אהובה, אין סיכוי'. אחר כך שאלתי אם אחיה? והיא אמרה: 'אני נותנת לך עשרה אחוזי סיכוי'. למרות דבריה, האמנתי שאלוהים יעזור לי לחיות, ואם אחיה- אמשיך לשיר. אלוהים עזר והיום אני שרה, בלי מיתרי קול. זו מחלה קשה ואיומה, 24 שעות אני חיה בחרדות.

אם בבוקר אני קמה עם פצע קטן אני רצה לרופא וחושבת שזה סרטן כל הזמן אני עם היד על הדופק. ואם עשיתי ביופסיה אני לא ישנה עד שאני מקבלת תשובה. החיים יפים ועם כל מה שעברתי עדיין הם מחזירים לי טוב אז חבל לי להפסיק. אבל אם הרופאה תגיד לי שהוא חזר אני מתה על המקום".

איך למרות כל הקשיים המשכת בשירה.
אני גם מנגנת, מעבדת, מפיקה מוזיקאלית ומורה למוזיקה, אני שרה לא בשביל להיות
זמרת, אלא רק לחולים בלבד שידעו שיש חיים אחרי המוות. הרבה חולי סרטן שחולים בגרון לא רוצים לעבור ניתוח, ואני הולכת כדי לשכנע אותם. הם אומרים לי: 'אם אני לא אוכל לדבר עם הנכדים שלי - אני רואה את המוות בעיניים'. כאן מראה להם ומבטיחה להם שאפשר לחיות בלי מיתרים. הרופאה שלי דליה לוי בבית חולים בלינסון אומרת שאני היחצנית הכי טובה של בית החולים, וזה הדבר שעושה לי טוב".

מאיפה מגיעים הכוחות הגדולים, אחרי שכרתו לך את מיתרי הקול? איך את מצליחה?
"קראתי על לווייתנים שמצליחים להפיק צלילים מכוח התהודה, אמרתי לעצמי אם הלווייתן שר, גם אני אצליח. עבדתי על הקול שלי במשך ימים כלילות . לקח לי שנתיים עד שהצלחתי לזמזם בפעם הראשונה. וביום שבו הצלחתי לשלוט על ה'דו-רה-מי' שלי ידעתי שאוכל לרוץ על שתי אוקטבות בבת אחת.

אני מוגדרת בכל העולם כנס רפואי. מתקשרים אליי רופאים ושואלים אם זה אמיתי? היום אני מופיעה ולא תאמיני יש אנשים שמגיעים להופעות".

מה את עושה בימים אלה?
"מוזיקה ועוד מוזיקה. אני מופיעה, כותבת 2 תקליטים לחו"ל. נכון קשה לי כי אני לא כמו אהובה של פעם, אני חולה, אבל למרות הכל יש מלא עבודה. גם על תקליטים בארץ אני עובדת, אני משתדלת לרצות את אלו שעובדים איתי וברוך ה' כל שיר שאני עושה, הקהל אוהב. זה הפרס שלא קיים עלי אדמות, ההצלחה שלי".

אהובה היה לעונג לראיין אותך. תודות לסיום?
"קודם כל לבורא עולם, אבל גם תודה גדולה לרופאה שלי דליה לוי מבית חולים בלינסון שמטפלת בי כמו בילדה בת 3, כל הזמן בודקת, דואגת לי, אין מילים כדי לתאר את ההערכה שלי אליה - היא המנטורית שלי בחיים לא במוסיקה".

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם